לרכוב על כרכרה נהוגה על ידי שרת נאמן, לראות את שלושת ילדי האמנים המוכשרים משתובבים, להיות מוגנת על ידי גבירה אצילה, לחיות בארמון שלנו, זה שקרוב למגדל אייפל - היש טוב ובטוח מזה ? מסתבר, כמובן, שלא הכל כמו שהוא נראה, והדרך להבנה הזו ולמציאות טובה יותר, בעצם מהנה מאין כמותה....
היום ההוא לא התנהל באופן שונה מימים אחרים, לא היה מבחינתנו רמז לדרמה המתחוללת ובאה עלינו.
בואו של ג'ורג' לא היווה סימן. אפילו אדגר לא הבין...
ואחרי זה – הכל התרחש כמו בסרט – הקרם דה-לה-קרם המפורסם והמיישן, השינה רדופת החלומות בסל מעוצב למשעי, הנסיעה על אופנוע מרעיש ורוטט, ואז- רגע הנפילה וההתעוררות בכפר, רחוק רחוק מכל הידוע והמוכר לנו.
מזל שאני כה שלווה ומאמינה בטוב.... וגם שתמיד יש נסיך (החשוב כאן הוא מגדרו ולא מעמדו...) שיכול להציל אותי ואת ילדיי...
חזרנו דרך פרוורים נחותים ולא ידועים, תוך היחשפות לסוגי מוזיקה שאינה קלאסית, ובעזרת אחווה של כלל החיות גם שלחנו את המשרת לעיר ביבשת הנידחת ביותר..
כל זה הביא אותנו להכרה שהאושר טמון לא רק במקום המגורים והמעמד (אבל בכל זאת ורק ליתר ביטחון – נשוב לחיות בארמון שלנו, עם אבא חדש...) אלא בנתינה ובאהבה.
ולמי שלא זוכר – פירוט כל העלילה
------------------------------------------------------------------------------------------------
וכאן – אתם יכולים לראות את החברים שלי בבית...
View Larger Map
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה